<h1>חוקות הדיינים סימן קט"ו</h1>
<h2>דף מ:</h2>
ראובן שהיה חייב לשמעון ק' דינרין בשטר ולוי היה חייב לראובן ק' דינרין בשטר ובא שמעון לגבות מנכסי ראובן ולא היה לו לראובן אלא אותו שטר שהיה חייב לו לוי מוציאין מלוי אותם ק' דינרין שהוא חייב לראובן ונותנין לשמעון בע"ח דראובן שנא' [במדבר ה'] ונתן לאשר אשם לו מדלא כתיב לאשר הלוהו וכתיב לאשר אשם לו בא לומר לנו דמוציאין מזה ונותנין לזה שהיא הקרן תחילה ואשם הוא הקרן כמ"ש בבבא קמא בפ' הגוזל (בתרא) [קמא (ק"י ע"א)] ואם אמר ראובן שטר זה שיש לי על לוי שטר אמנה הוא כלומר לעולם לא הלויתי לו כלום אלא הכניסו בידי לכשיצטרך מעות שיהי' השטר בידי ה"ז אינו נאמן כך מפורש במ' כתובות בפ' האשה שנתארמלה [י"ט ע"א].
